המעשה שהיה כך היה: ב-8 בפברואר עליתי על אוטובוס לירושלים כדי לבדוק מה באמת קורה בקורקי, בר היין בבעלותו של אייל בוקסבויים ואביתר. נסעתי באוטובוס כי אשתי לא אוהבת כאשר אני נוהג לאחר שתיית יין .נאמר לי שהאוטובוס האחרון לתל-אביב עוזב בשעה 24:00 .לאחר בילוי נעים מאד ( מומלץ!) בקורקי יעקב אוריה החזיר אותי לתחנה כ-5 דקות לפני חצות.לתדהמתי התברר לי שהאוטובוס האחרון לתל-אביב כבר עזב...נותר אוטובוס לבני ברק...לבני ברק הגענו בערך ב-01:15 , ירדתי ופניתי לעבר רחוב רבי עקיבא.מאחר ולא כל כך הצלחתי לעצור מונית המשכתי ללכת לכיוון ז'בוטינסקי ומשם קפיצה קטנה ואני ברחוב בן גוריון, קניון איילון ולפני שהשעון הודיע על השעה 03:00 כבר הייתי בביתי ברמת אביב גימל.אז את מנת הכושר השבועית בהחלט סיימתי.ושכחתי להזכיר ,שכל אותה הדרך החזקתי בידי בקבוק יין שנתן לי יעקב לטעימה. למחרת פתחתי את יצירתו של יעקב אוריה, הלא הוא האסיף , ראשית ארט נובו 2009 , כדי לבדוק האם היה שווה להיסחב עימו כל הדרך... הפתעה מאד נעימה חיכתה לי. היין הוא בלנד של 35% שרדונה,25% ויונה, 20% סוביניון בלאן ו-20% סמיון.ליין מבנה ארומטי מעניין של אפרסקים, פרי הדר ( בעיקר אשכוליות), נגיעה של פירות טרופיים ופרחים לבנים.הגוף בינוני פלוס והטעמים של פרי הנוטה לבשל מאוזן היטב ע"י חמיצות פירותית .ליין טעמים ארוכים וסיומת קצת מרירה עם מרקם מורכב .יופי של יין-מרכב ואצילי.   אני שמח שהתגברתי על הרצון לזרוק את הבקבוק מהגשר מול קניון איילון...Edit Post Text

יקב פסגות ,הגדול והמסחרי ביותר מבין היקבים ביהודה ושומרון, נמצא במרחק של כחמש דקות מפסגת זאב ומשקיף על נוף מרהיב לואדי קלט ולהרי אדום. היקב נמצא בבעלותו ובניהולו של יעקב ברג, אשר עלה לארץ בשנת 1979 בהיותו בן שלוש. בהיותו בן 13 (אבא שלו מתמטיקאי) הגיעה משפחתו לפסגות.בעת חפירת מערה מתחת לביתם של משפחת ברג נמצא מטבע המתוארך לתקופת המרד הגדול ועליו חרוטות אמפורה וכתובת המעידה על שנה שנייה למרד. העתק של המטבע מודבק על התווית של יינות הפרמיום מתוצרת היקב. יעקב אוריה התמנה ליינן של יקב פסגות ביוני 2014 והוא הכניס בו קו ליינות לבנים (שרדונה, סמיון, סוביניון בלנק ורוזה שעשוי בשיטת הסחיטה), דבר שמתבקש עקב האקלים השורר במקום. נוסף על כך הוא התחיל לייצר יין מבעבע, בלאן דה בלנק בשיטה המסורתית, שינה את הבלנד של האדום לכיוון המרלו וכעת כמעט בכל מקום ניכרת תביעת האצבע של היינן היצירתי הזה. אם האדום הוא יין הדגל של היקב הרי יין הסופר-פרימיום, שלא כל כך ידוע לציבור הצרכנים ,הוא הקברנה מכרם יחידני, אשר את פרי חלקת הכרם ניתן למצוא בבלנדי פרימיום נוספים בארץ.הקברנה גדל בכרמים של פסגות בהרי ירושלים בגובה של 900 מטרים מעל פני הים על אדמת גיר קשה. כדי לאפשר את העמקת השורשים של הגפנים נטועות בטרסות הגיר הקשה, קודחים באדמה חור עבור כל שתיל ושתיל. המדבר מרוחק מהכרמים כשלושה קילומטר בלבד ומביא עמו אוויר יבש. הקרינה חזקה במיוחד ומשפיעה על עוצמת הפרי ביין. על גובה ההר ניכרים הבדלי טמפרטורה של עד 15 מעלות(!) בין היום והלילה ובחורף יורד שלג. בזכות הבדלי הטמפרטורות  נשמרת החמיצות תוך כדי התפתחות אטית של הטעמים. כמו כן, היבול הנמוך, כ-600 ק"ג לדונם, שעוזר לעוצמת פרי גבוהה.זה הרקע לסוד שאני עומד לגלות כאן בפעם הראשונה: קברנה סוביניון , כרם יחידני של פסגות, הוא אחד מיינות הקברנה סוביניון הטובים בארץ. זהו יין פרימיום בלי גימיקים.  יעל ואני הלכנו למסעדת הדסון כאשר באמתחתנו שני בקבוקים מהיין מבצירים 2013 ו-. 2014. המשותף בין היינות היה בולט: יינות אלגנטיים עם פרי אדום וטאנים קצת מחוספסים. ה-2014 יותר crowd pleaser, פתוח , בעל ארומות עוצמתיות,מזמין, מורכב ( פרי שחור מתווסף לאדום בתוספת של  שוקולד וכל מני דברים טובים )עם פרי קצת יותר בשל,( אך עדיין מאד טרי) וגוף יותר מלא מחברו משנת 2013.יין הדוניסטי מצוין. היין מבציר 2013, התגלה כיין אלגנטי שהתחיל די בביישנות והיה מוכן לגלות רק דובדבנים אדומות ופרחים לבנים. לאחר כ-20 דקות התחילו להגיע האוכמניות השחורות,הדובדבנים החמוצים השוקולד המריר. יין  מורכב עם חמיצות וטאנים ( קצת מחוספסים)  אשר בדיוק מאזנים את עוצמת הפרי.גוף בין בינוני למלא  וטעמים מאד ארוכים. תענוג צרוף.יעל ,שבתחילת הטעימה הכריזה על ה-2014 כמנצח בנקודות , בזמן מאוחר יותר הבחינה ש"יש משהו יותר סולידי ב-2013 מאשר ב- 2014" אשרי האדם שאלה הבחירות שעומדות בפניו...